מצודת דוד על תהילים כ״ט

1 בני אלים. הם המלאכים:

2 הבו לה׳‎. חוזר ומפרש מהו ואמר הבו לה׳‎ כבוד ועוז ר״‎ל שבחו ואמרו הכבוד והעוז המה לה׳‎:

3 כבוד שמו. הכבוד הראוי לשמו כי כל שמותיו מורים על כבודו:

4 בהדרת. במקום שהוא מהודר בקדושה והוא בה״‎מ:

5 קול ה׳‎. אז ישאג קול ה׳‎ להחריד הנמשלים לנחלי מים:

6 הרעים. ירעם בקול:

7 ה׳‎ על מים רבים. ה׳‎ ירעם בקול על הנמשלים למים רבים וכפל הדבר פעמים ושלש להתמדת הדבר:

8 בכח. ישאג בכח רב:

9 בהדר. בעבור להדר ולפאר את ישראל להיות להם למחסה:

10 ארזים. הוא משל על אנשים גבורים וחזקים:

11 וירקידם. בתנועת הרעדה:

12 לבנון ושריון. כפל המליצה מארזים:

13 חוצב. כורת להבות אש לשלחם על פני הארץ והם הברקים והמה יחרידו את העובדי גילולים:

14 יחיל מדבר. ירעיד יושבי מדבר:

15 מדבר קדש. שהיא גדולה ורחבה:

16 ויחשוף יערות. כי ישבר ויפיל כל עצי היערות וישארו א״‎כ היערות מגולים ופנוים מן האילנות והכל הוא דרך משל על מפלת אויבי ה׳‎:

17 ובהיכלו. כל הבאים בבית המקדש יאמרו הנה עתה נראה כבודו:

18 ה׳‎ למבול ישב. כמו בעת שהיה המבול ישב ה׳‎ לבדו כי הכל נשטף ונודע אז שהוא המושל בכל:

19 וישב. רצה לומר כ״‎כ בימי המשיח ישב הוא לבדו למלך לעולם אזי כולם יכירו כי הוא בורא עולם:

20 ה׳‎ עוז. אז יתן ה׳‎ החוזק לעמו ויברכם בשלום: